עוד דרך להתגבר על הפחד מרופא השיניים-לעיונכם

שלום לכולם,

מי מכם שכבר מכיר אותי יודע שאני עושה מאמצים כבירים להקל על כאב הנלווה לטיפול ולעזור להתגבר על הפחד מרופאי שיניים.  ומי שלא מאמין שיבוא וינסה!!!!

וזאת גם הסיבה שאני חולקת איתכם מידע, כגון מכשיר היוצר רטט בפה (לחי,שפה) במהלך מתן האלחוש (זריקת הרדמה) וע"י כך מסיח דעתכם מהזריקה.

רק רציתי שתדעו, שזו גם בין היתר אחת הסיבות לכך שאנחנו מנענעים לכם את הלחי /השפה במהלך מתן הזריקה (אלחוש). יד או מכשיר, הרעיון דומה.

שלכם בחיוך (ללא כאב),

ד"ר ורדה

http://www.foxnews.com/health/2012/08/07/pain-free-dental-visit

http://now.tufts.edu/articles/unbroken-cleft-palate-repair

http://now.tufts.edu/articles/unbroken-cleft-palate-repair

בתור בוגרת אוניברסיטת Tufts School of Dental Medicine  אני מנויה על הירחון של האוניברסיטה. הכתבה הנ"ל עוסקת בשיטה חדשה לטיפול בחיך שסוע שפותחה באוניברסיטה זו.

הנכם מוזמנים לקרוא ולהתעדכן.

שלכם בחיוך, ד"ר ורדה

As a graduate of Tufts School of Dental Medicine, I 'm a subscriber of Tufts journal. This article tells the story of a child suffering from Cleft palate and about a new treatment been developed at Tufts University specifically  for this syndrome

Enjoy your reading

Yours with a smile

Varda

Teeth staining and bacteria

Teeth staining and bacteria   

Stains on teeth can be divided into two groups: External (extrinsic) stains – seen on the surface of the teeth and are caused by an accumulation of dark-colored foods and drinks (coffee, red wine…), tobacco and by chromogenic bacteria found in dental plaque

Intrinsic stains (internal) – can be caused by many factors such as the use of tetracycline, vitamins with iron, high doses of fluoride in the natural water supply etc. Discolored or dark tooth may be a sign of previous trauma to your child's tooth

Chromogenic bacteria are believed to be responsible for brown, black, green, and orange stains

Brown and black stains are typically seen along the gum line of the teeth, either as a thin line or as a broad band. The bacteria, residing on the teeth as part of dental plaque, produce hydrogen sulfide which reacts with iron in the saliva to form a bacterial plaque that is usually black or has black discoloration to it

Unfortunately reducing iron intake will have virtually no effect on the formation of the stains. The amount of iron in human saliva is very low to start with and one can't reduce .it low enough without causing iron deficiency. One good thing about the phenomenon is that these patients seem to develop few cavities

The green stain can be challenging to remove and is generally found on upper front teeth

The orange or orange-yellow stains are usually close to the gum tissue. These stains are easily removed

 How can one treat it 

Because the stain is most likely due to the bacteria present in plaque, good home care of brushing, flossing, use of mouth wash in addition to a professional cleaning should remove the stains ,but they do tend to return

http://www.pediatricdentistsf.com/faqs_firstvisit_stains.php

Yours with a smile

Dr. Varda

מספר מילים על חידקים מכתימי שיניים

מספר מילים על חידקים המכתימים שיניים.

כתמים ע"ג השיניים משתייכים לפנימיים (כתם בתוך שכבות השן) ולחיצוניים (כתמים ע"ג השכבה החיצונית של השן).

כתמים חיצוניים יכולים לנבוע מכמה גורמים החל ממשקאות (תה, קפה, קולה, יין שחור), מאכלים עם צבעי מאכל, סיגריות ומרכיביהן השונים, תוצרי חידקים המופרשים ע"ג השיניים ועוד.

בפה שלנו מספר רב של חידקים ביניהם קבוצת חיידקים הגורמת להכתמת שיניים = חידקים כרומוגניים.  Chromogenic Bacteria

כתמים צהובים, כתומים, חומים ושחורים יכולים להופיע בקו החניכיים כפס דק ,לעיתים מנוקד, או כפס עבה. בדר"כ ניתן להסיר כתמים אלו ע"י ביקור אצל השיננית/רופא שיניים.

הכתמה ירוקה מופיעה בדר"כ על גבי השיניים העליונות הקדמיות. כתמים אלו קשים יותר להסרה.

עובדה מעניינת הינה שבדר"כ באוכלוסיה הסובלת מקבוצת החידקים המכתימים שיניים בשחור רואים פחות עששת (חורים).

הדרך היעילה ביותר להתמודד עם התופעה של חזרת הכתמים היא התמדה בצחצוח, שמוש בחוט דנטלי/ קיסמים, שטיפות פה וביקור אצל השיננית.

                                                    שלכם בחיוך,

                                                    ד"ר ורדה 

מברשות שיניים

מברשת השיניים היא כלי המשמש לניקוי שיניים, למניעת עששת (חורים בשיניים) ודלקות חניכיים ולהרגשת רעננות בפה. מברשת השיניים הראשונה הומצאה ככל הנראה בסין. האנגלי ויליאם אדיס נחשב ליצרן הראשון של מברשות שיניים בכמויות מסחריות ב-1780. הפטנט הראשון על מברשת שיניים נרשם על ידי ה. נ. וודסוורס ב-1850 בארצות הברית, אך ייצור המוני של המוצר באמריקה החל רק ב-1885. הדגם היה בעל ידית עצם עם חורים שנוקבו בה בשביל זיפי חזיר הבר הסיבירי. החל משנת 1938 סיבים טבעיים (משיער חיות) הוחלפו בחומרים סינתטיים, בדרך כלל ניילון (איזה מזל ). סיב הניילון הומצא על ידי דופונט. מברשת השיניים החשמלית הראשונה, הברוקסודנט, הוצגה ב-1959.

1) אילו סוגי מברשות קיימים ומה יעודם: קיימים סוגים רבים של מברשות לשימושים שונים. ראשית, עלינו להגדיר את השמוש והצורך שבשלו נשתמש במברשת.

מברשת שיניים ידנית– מברשת שיניים בעלת ידית ואליה שזורים סיבים סינטטיים (ניילון ואחרים) המשמשים להסרת רובד חיידקים ושאריות מזון שהצטברו על גבי השיניים . חשוב לשים לב למרקם/עובי סיביי המברשת: קשה hard, בינוני medium, רך soft, רך ביותר extra soft. רופאי השיניים ממליצים להשתשמש במברשות רכות  soft עד רכות במיוחד extra soft כדי למנוע פגיעה בשן ובחניכיים. כמו כן, מומלץ לרכוש מברשת בעלת ראש קטן (אורך ראש המכסה 2 שיניים סמוכות)  במטרה ליעל את הצחצוח.

מברשת שיניים חשמלית – מברשת זו נטענת  ע"י חשמל ביתי /מטען חשמלי ובדר"כ בעלת 3,000-7,500 תנועות סיבוביות לדקה. בין החברות השונות ניתן למצוא מאפיינים שונים כגון: מנגנון רגישות ללחץ (המברשת תעצר בעת הפעלת כח רב עליה ועל השן- מניעת פגיעה באמיל השן), שעון/timer , מספר ומגוון ראשים להחלפה ועוד. בדר"כ מומלצת למוגבלי תנועה ובעלי נכויות ולילדים שאינם מצחצחים היטב.

עיקר ההבדל בין סוגי המברשות החשמליות הינו בתנועת ראש המברשת המשמש לצחצוח, כאשר ישנה תנועת  ויברציה = vibration  (מצד לצד) או תנועה סיבובית- אוסילציה = oscillating – rotation  (ראש המברשת מסתובב לצד אחד ואז לצד אחר).כשמשתמשים במברשת בעלת מנגנון ויברציה, הצחצוח יהיה זהה בשיטתו לזה עם מברשת ידנית.יש מברשות העושות את שתי הפעולות.

בעת שמוש במברשת שיניים בעלת מנגנון סיבובי, יש להניח את ראש המברשת על גבי השן ולהעביר את המברשת בעדינות משן לשן.

מברשת שיניים המונעת ע"י בטריות (בדר"כ AA) – בעלת אותו עקרון של מברשת נטענת חשמל ובעלת תנועות מקצביות. בעלת כפתור הפעלה וכיבוי, אין בדר"כ ריבוי מאפיינים ולכן בדר"כ לא יקרה . מומלצת למוגבלי תנועה ובעלי נכויות, לילדים ומבוגרים שאינם מצחצחים נכון.

מברשת במנגנון אולטה סוניק /סוניק Sonic / Ultrasonic – בעלת 40,000-30,000 תנועות לדקה ואף יותר. הטענה היא שבעזרת המהירות הרבה משחת השיניים והמים שבפה מוקצפים ליצירת נוזל בעל מרקם ספוגי/קצפי העשיר בחמצן אותו המברשת "יורה" בין ומאחורי השיניים במטרה למוסס את רובד החידקים ושיריי המזון  שהצטברו עליהן.  מומלצת למוגבלי תנועה ובעלי נכויות, למבוגרים  ומתבגרים שאינם מצחצחים נכון.

http://en.wikipedia.org/wiki/Electric_toothbrush#Types_of_electric_toothbrushes

http://www.webmd.com/oral-health/healthy-teeth-10/electric-toothbrushes

מברשת בין שינית Interdental brush  – מברשות אלו מהוות תחליף/אלטרנטיבה לחוט דנטלי ומשמשות לניקוי שאריות מזון וחידקים בין השיניים, מתחת לקו החניכיים ומסביב לגשרים, כתרים  וסמכים/ברקטים אורתודונטיים.

  

מברשת End tuft – בעלת קבוצת סיבים מאוגדים . משמשת בעיקר לניקוי קו החניכיים במפגש עם השן, לניקוי סביב סמכים/ברקטים אורתודונטיים,בין כתרים וגשרים, שיניי בינה ובמקומות שקשה להגיע אליהם בפה עם מברשת רגילה.

         

2) טיפים לשמוש נכון במברשת השיניים:

* יש להחליף מברשת שיניים אחת לשלושה ארבעה חודשים –בלאי של סיביי המברשת/התפצלותם יכול לפגוע ביעילות הצחצוח וגם בשיניים. כמו כן, יש הממליצים להחליף מברשת אחרי מחלה כגון: דלקת גרון, דלקת חניכיים חריפה שטופלה וכ"ו, ובמיוחד אצל אנשים בעלי מערכת חיסון רגישה.

* רופאי השיניים והשינניות ממליצים לצחצח פעמיים עד שלוש ביום במשך 2 דקות.

* לשטוף את המברשת לפני ואחרי הצחצוח- מומלץ לשטוף את מברשת השיניים לפני ואחרי השמוש בה כדי למנוע הצטברות חידקים עליה.

* לשמור את המברשת יבשה- יש לאפשר למברשת להתיבש ולא לכסות את הראש בכיסוי הגנה. לחות מעודדת ריבוי חידקים. כמו כן, רצוי להעמיד את המברשת כך שהראש כלפי מעלה.

* מברשת השיניים הינה אישית ואין לחלוק איתה עם אחרים (גם לא  בין אחים)- רק תחשבו על החידקים שיכולים לעבור בינכם…..

שלכם בחיוך, ד"ר ורדה

פינת הידעת והפרכת מיתוסים ברופאת שיניים

מיתוס: כאשר חניכיים מדממים – עדיף שלא לצחצח

האמת: חניכיים מדממים הינם סימן לחניכיים מודלקים שאינם בריאים. בדרך-כלל נובע הדבר מהצטברות שיירי מזון  וחידקים סביב השן .ללא הסרתם ימשיך הדימום והדלקת תתפתח. צחצוח בעזרת מברשת רכה, יסייע בניקוי השן, הרחקת גורמי הזיהום והבראת החניכיים.

כמו כן, ללא הסרת שיירי המזון והחידקים הם יהפכו לאבנית, אותה לא ניתן להסיר ע"י מברשת שיניים.

אם כבר מסטיק….אז למה כדאי ללא סוכר.

פינת הידעת השבועית שלי:

והפעם על מסטיק ללא סוכר ומניעת עששת. (למי שטרם הפנים את המונח: עששת = חור בשן)

בטוח שידעתם את זה, אבל הנה ההוכחות לכך.

לעיסה נעימה ובבקשה בפה סגור.

http://en.wikipedia.org/wiki/Xylitol#Dental_care

www.aapd.org/media/policies_guidelines/p_xylitol.pdf

שלכם בחיוך,

ד"ר ורדה

The miracles of sugar free chewing gum

Things you’d like to know:

You all probably know the say that chewing a sugar free chewing gum helps to reduce carries.

Here’s some information about how it works.

Enjoy chewing, don’t forget the brushing.

www.aapd.org/media/policies_guidelines/p_xylitol.pdf

http://en.wikipedia.org/wiki/Xylitol#Dental_care

Yours with a smile,

Dr. Varda

4 תשובות לשאלות נפוצות בנושא צילומי רנטגן ורפואת שיניים.

4  תשובות לשאלות נפוצות בנושא צילומי רנטגן ורפואת שיניים.

לא אחת נשאלתי ע"י פצפיינט למה משמשים צילומי הרנטגן ואיך אנחנו, רופאי השיניים, יודעים מתי להמליץ על צילומים, איזה סוג וכמה. בנוסף, עלו גם שאלות כגון: האם חשיפה לצילומי רנטגן מזיקה ומסוכנת???

לאור המודעות הגוברת לסכנות בחשיפה לקרני רנטגן והרצון התמידי שלי לשתף אתכם בידע וללמד, אני מקווה שתמצאו את הכתוב מעניין.

1) למה משמשים צילומי הרנטגן ברפואת שיניים:

צילומי הרנטגן עוזרים לרופא השיניים לראות מחלות של השן והרקמות סביב לה שאינן נראות בעין בעת בדיקת חלל הפה של הפציינט.  רופא השיניים נעזר בצילומי הרנטגן לאבחון מוקדי עששת שונים (חור), איבוד עצם הנלווית למחלת חניכיים, אבצסים, לשם הכנת שתלים, בעקירות, בטיפולי שורש, ביישור שיניים ועוד. צילומי הרנטגן השונים הם כלי עזר חשוב לרופא לצורכי אבחון ודיוק בעבודה.

http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A6%D7%99%D7%9C%D7%95%D7%9D_%D7%A9%D7%99%D7%A0%D7%99%D7%99%D7%9D

2) מהי התדירות המומלצת לחשיפה לצילומי רנטגן:

ההחלטה מתי,כמה ואילו צילומי רנטגן ייערכו תלויה בגורמים שונים כגון: ההיסטוריה הרפואית (אנמנזה) והדנטלית של המתרפא, מצב השיניים הנוכחי ובעיות /סוגיות שיש לאבחן ולטפל בהן.

מתרפא המגיע למרפאה יתבקש, בדר"כ, למלא שאלון רפואי או לעדכן את הקיים, יישאל למטרת הביקור ושאלות אבחנתיות נוספות ויעבור בדיקה מקיפה. רק לאחר מכן, יוכל הרופא להמליץ על סוג הצילום הנדרש, כמות והצורך.

לעיתים, במהלך שלבי טיפול שונים כגון: טיפול שורש, עקירה, הכנת מבנה וכתר, שתלים … יבקש הרופא לבצע צילומים נוספים שיכולים לעזור לו להגיע לתוצאה הטובה ביותר או לאבחן בעיה שנוצרה ועוד. על הרופא לתת הסבר לצורך זה.

להלן הנחיות המועצה המדעית של הסתדרות רפואת השיניים בישראל  (טבלה 2 וטבלה 3) לגבי תדירות צילומי רנטגן בילדים ובכלל האוכלוסיה.    

שימוש מושכל ונכון בתצלומי רנטגן ברפואת שיניים

http://www.ida.org.il/…/‏‏dent

http://www.webmd.com/oral-health/guide/dental-x-rays-when-get-them

   3) האם צילומי רנטגן בטוחים:

חשיפה למקורות קרינה יכולה לפגוע ברקמות הגוף, דבר העלול לגרום להתפתחות סרטן בגוף. ישנם מקורת קרינה רבים אליהם אנו חשופים שאינם קשורים לרפואה/שיניים כגון: קרינה מהשמש, מינרלים באדמה, מכשירים שונים בבית, ועוד. הקרינה הנפלטת בעת צילום רנטגן רגיל במרפאת שיניים הינה מזערית ביחס לצילומי רנטגן אחרים ברפואה, אך עדיין על המטפל לשקול מתי וכמה צילומים עליו לערוך.

לאחרונה, עלו שאלות ונערכו מחקרים בנושא הקשר בין צילומי רנטגן וגידול בבלוטת התירואיד(תריס) ובמוח. נכון לעכשיו לא נמצא קשר מוכח בין צילומי רנטגן במרפאת השיניים וגידול בבלוטת התירואיד (תריס) בשל רמת הקרינה הנמוכה, אך נמצא קשר כלשהו בינם לבין    גידול במוח.

 http://www.webmd.com/brain/news/20120410/dental-x-rays-linked-brain-tumors

http://hps.org/hpspublications/articles/dentaldoses.html

על מנת להגן על הפציינט ולהקטין עוד יותר את החשיפה לקרינה על הרופא בנוסף להתיחסות לשאלון הרפואי, לתלונת המתרפא ולבדיקת חלל הפה להשתמש בסינר עשוי עופרת ובקולר/צוארון, לערוך סדרת בדיקות לציוד הרנטגן שברשותו ולהתעדכן בציוד, בידע ובתוכנות צילום לפי הצורך.

גם על המתרפא מוטלת אחריות. על המתרפא להגיע לביקורות שגרתיות אצל הרופא והשיננית, לעקוב ולמלא אחר הנחיות והוראות שניתנות לבית, לעדכן שאלון רפואי ולהתעדכן על חדושים והנחיות.

4) נשים בהריון וצילומי רנטגן:

ככלל, רצוי תמיד לידע רופא על הריון או חשד להריון. זאת על מנת שנוכל להגן על המטופלת והעובר, להבין תהליכים המתרחשים בפה (שינויים במצב החניכיים…), לתת הדרכה נכונה ולטפל טוב ונכון יותר. בדר"כ, בעת הריון, רצוי לדחות צילומי רנטגן סדירים וטיפולים עד לאחר תום ההריון, אלא אם ישנה סיבה כגון עזרה ראשונה, כאבים וכ"ו. במהלך הטרימסטר הראשון חלה התפתחות של איברי העובר ולכן רצוי לדחות צילומים בתקופה זו. התקופה "הבטוחה" לטיפולים הינה הטרימסטר השני. על פי הקולג' האמריקאי לרדיולוגיה, אין סיכון ממשי לעובר בעת חשיפה לצילום רנטגן בודד(פריאפיקאלי/נשך) במידה והאשה מוגנת ע"י סינר עופרת וצוארון.

http://www.webmd.com/oral-health/dental-care-pregnancy

שלכם בחיוך, ד"ר ורדה

 

The human skeleton. Enjoy

The human skeleton. Enjoy.

The human skeleton. Enjoy

4common questions about X-rays

4common questions about X-rays.

4common questions about X-rays

4 common questions about X-rays :  

When was the last time you went to the dentist appointment and wondered about the need for X-rays? Nowadays, people are more aware of the risks of X-rays exposure, so confronted with many questions about it, I have decided to share some common questions and answers.

1) What is the use of dental x-rays?

Dental X-rays help dentists visualize diseases of the teeth and surrounding tissue that cannot be seen with a simple oral exam. X-rays help the dentist find and treat dental problems early in their development such as; show areas of decay that may not be visible with an oral exam, especially small areas of decay between teeth or beneath an existing filling, reveal bone loss that accompanies gum disease, reveal abscess, assist in the preparation of tooth implants, braces, dentures etc.

2) How Often Should Teeth Be X-Rayed?

The frequency of getting X-rays of your teeth often depends on your medical and dental history and current condition. Some people may need X-rays as often as every six months; others with no recent dental or gum disease and who visit their dentist regularly may get X-rays only every couple of years. If you are a new patient, your dentist may take X-rays as part of the initial exam and to establish a baseline record from which to compare changes that may occur over time. Sometimes, dentists use X-rays during procedures such as root canals, complex extractions, crown and bridge etc. The dentist will then explain the necessity in advance. In the following link you would be able to learn about X-rays guidelines.

http://www.webmd.com/oral-health/guide/dental-x-rays-when-get-them

3) How Safe Are Dental X-Rays?

Exposure to all sources of radiation including the sun, minerals in the soil, appliances in your home, and dental X-rays can damage the body's tissues and cells and can lead to the development of cancer in some instances. Fortunately, the dose of radiation you are exposed to during the taking of dental X-rays is extremely small.

Recently, dental X- rays were linked to thyroid gland tumors, brain tumors etc…So far, no real link was found to thyroid gland tumor, because radiation dose is very small however, some link was found to brain tumor.

http://www.webmd.com/brain/news/20120410/dental-x-rays-linked-brain-tumors

http://hps.org/hpspublications/articles/dentaldoses.html

In order to decrease the incident both dentists and patients should take responsibility: The dentist should check the patient’s mouth and dental history add some questions that will all together  help come to a conclusion of  the need for X-rays, what kind (bitewings, panoramic, status..) and how many. Dentists are guided to use protective lead apron and collar. Dentists are asked to do routine check-up to the X-rays machine like any other device, to use fast films and if possible digital X-rays.

The patient’s responsibility is to come to regular dental check-ups and hygiene appointments that would help minimizing future problems by keeping teeth healthy. To follow post treatment and dental home care instructions. To keep updated as for new guidelines etc…

4) What about pregnant women?

Routine x-rays, usually taken during annual exams, can usually be postponed until after the birth. X-rays are necessary to perform many dental procedures, especially emergencies. According to the American College of Radiology, no single diagnostic X-ray has a radiation dose significant enough to cause adverse effects in a developing embryo or fetus. Fetal organ development occurs during the first trimester; it is best to avoid all potential risks at this time if possible. If non-emergency dental work is needed during the third trimester, it is usually postponed until after the birth.

http://www.webmd.com/oral-health/dental-care-pregnancy

http://www.americanpregnancy.org/pregnancyhealth/dentalwork.html

Yours with a smile, Dr. Varda

New device eliminates pain at the dentist

Hi everyone , I would like to share an article about a device that may help reduce fear of dentists and injections

Just for your curiosity, this is the same reason we play around with your cheek or lips when we administer anesthesias

Hand or device, basicly it's the same

Yours with a painless smile

Dr. Varda

http://www.foxnews.com/health/2012/08/07/pain-free-dental-visit