4 תשובות לשאלות נפוצות בנושא צילומי רנטגן ורפואת שיניים.
לא אחת נשאלתי ע"י פצפיינט למה משמשים צילומי הרנטגן ואיך אנחנו, רופאי השיניים, יודעים מתי להמליץ על צילומים, איזה סוג וכמה. בנוסף, עלו גם שאלות כגון: האם חשיפה לצילומי רנטגן מזיקה ומסוכנת???
לאור המודעות הגוברת לסכנות בחשיפה לקרני רנטגן והרצון התמידי שלי לשתף אתכם בידע וללמד, אני מקווה שתמצאו את הכתוב מעניין.
1) למה משמשים צילומי הרנטגן ברפואת שיניים:
צילומי הרנטגן עוזרים לרופא השיניים לראות מחלות של השן והרקמות סביב לה שאינן נראות בעין בעת בדיקת חלל הפה של הפציינט. רופא השיניים נעזר בצילומי הרנטגן לאבחון מוקדי עששת שונים (חור), איבוד עצם הנלווית למחלת חניכיים, אבצסים, לשם הכנת שתלים, בעקירות, בטיפולי שורש, ביישור שיניים ועוד. צילומי הרנטגן השונים הם כלי עזר חשוב לרופא לצורכי אבחון ודיוק בעבודה.
http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A6%D7%99%D7%9C%D7%95%D7%9D_%D7%A9%D7%99%D7%A0%D7%99%D7%99%D7%9D
2) מהי התדירות המומלצת לחשיפה לצילומי רנטגן:
ההחלטה מתי,כמה ואילו צילומי רנטגן ייערכו תלויה בגורמים שונים כגון: ההיסטוריה הרפואית (אנמנזה) והדנטלית של המתרפא, מצב השיניים הנוכחי ובעיות /סוגיות שיש לאבחן ולטפל בהן.
מתרפא המגיע למרפאה יתבקש, בדר"כ, למלא שאלון רפואי או לעדכן את הקיים, יישאל למטרת הביקור ושאלות אבחנתיות נוספות ויעבור בדיקה מקיפה. רק לאחר מכן, יוכל הרופא להמליץ על סוג הצילום הנדרש, כמות והצורך.
לעיתים, במהלך שלבי טיפול שונים כגון: טיפול שורש, עקירה, הכנת מבנה וכתר, שתלים … יבקש הרופא לבצע צילומים נוספים שיכולים לעזור לו להגיע לתוצאה הטובה ביותר או לאבחן בעיה שנוצרה ועוד. על הרופא לתת הסבר לצורך זה.
להלן הנחיות המועצה המדעית של הסתדרות רפואת השיניים בישראל (טבלה 2 וטבלה 3) לגבי תדירות צילומי רנטגן בילדים ובכלל האוכלוסיה.
שימוש מושכל ונכון בתצלומי רנטגן ברפואת שיניים
http://www.ida.org.il/…/dent
http://www.webmd.com/oral-health/guide/dental-x-rays-when-get-them
3) האם צילומי רנטגן בטוחים:
חשיפה למקורות קרינה יכולה לפגוע ברקמות הגוף, דבר העלול לגרום להתפתחות סרטן בגוף. ישנם מקורת קרינה רבים אליהם אנו חשופים שאינם קשורים לרפואה/שיניים כגון: קרינה מהשמש, מינרלים באדמה, מכשירים שונים בבית, ועוד. הקרינה הנפלטת בעת צילום רנטגן רגיל במרפאת שיניים הינה מזערית ביחס לצילומי רנטגן אחרים ברפואה, אך עדיין על המטפל לשקול מתי וכמה צילומים עליו לערוך.
לאחרונה, עלו שאלות ונערכו מחקרים בנושא הקשר בין צילומי רנטגן וגידול בבלוטת התירואיד(תריס) ובמוח. נכון לעכשיו לא נמצא קשר מוכח בין צילומי רנטגן במרפאת השיניים וגידול בבלוטת התירואיד (תריס) בשל רמת הקרינה הנמוכה, אך נמצא קשר כלשהו בינם לבין גידול במוח.
http://www.webmd.com/brain/news/20120410/dental-x-rays-linked-brain-tumors
http://hps.org/hpspublications/articles/dentaldoses.html
על מנת להגן על הפציינט ולהקטין עוד יותר את החשיפה לקרינה על הרופא בנוסף להתיחסות לשאלון הרפואי, לתלונת המתרפא ולבדיקת חלל הפה להשתמש בסינר עשוי עופרת ובקולר/צוארון, לערוך סדרת בדיקות לציוד הרנטגן שברשותו ולהתעדכן בציוד, בידע ובתוכנות צילום לפי הצורך.
גם על המתרפא מוטלת אחריות. על המתרפא להגיע לביקורות שגרתיות אצל הרופא והשיננית, לעקוב ולמלא אחר הנחיות והוראות שניתנות לבית, לעדכן שאלון רפואי ולהתעדכן על חדושים והנחיות.
4) נשים בהריון וצילומי רנטגן:
ככלל, רצוי תמיד לידע רופא על הריון או חשד להריון. זאת על מנת שנוכל להגן על המטופלת והעובר, להבין תהליכים המתרחשים בפה (שינויים במצב החניכיים…), לתת הדרכה נכונה ולטפל טוב ונכון יותר. בדר"כ, בעת הריון, רצוי לדחות צילומי רנטגן סדירים וטיפולים עד לאחר תום ההריון, אלא אם ישנה סיבה כגון עזרה ראשונה, כאבים וכ"ו. במהלך הטרימסטר הראשון חלה התפתחות של איברי העובר ולכן רצוי לדחות צילומים בתקופה זו. התקופה "הבטוחה" לטיפולים הינה הטרימסטר השני. על פי הקולג' האמריקאי לרדיולוגיה, אין סיכון ממשי לעובר בעת חשיפה לצילום רנטגן בודד(פריאפיקאלי/נשך) במידה והאשה מוגנת ע"י סינר עופרת וצוארון.
http://www.webmd.com/oral-health/dental-care-pregnancy
שלכם בחיוך, ד"ר ורדה
ד"ר ורדה צ'יוקליה-שור 